85. יצר נדודים

Caribbean-holiday-planning.jpg

אנחנו ממש לא טובים בחופשות. מארק ואני. מארק בכלל לא יודע מאיפה להתחיל אם אני רק אומרת "בוא נסע לאנשהו". מצידו שנשאר בבית, טוב לו כאן. אין לו שום יצר הרפתקנות או רצון להיות במקומות אחרים שהם לא הבית שלנו (למעט אצל ההורים שלי באילת). לפני הילדים נסענו קצת, היינו בלונדון, באדינבורו, וקופנהגן, היינו נוסעים לברלין לסופשים, ובעיקר לארץ… כי ככה זה כשגרים בחו"ל – הארץ הופכת לחופשת ברירת מחדל כי גם יש משפחה לבקר וגם ברוב המקרים לא צריך מלונות. אני חושבת שחפרתי מספיק על הביזיון של יום הולדת 40 שלי, במקום לנסוע לאיביזיה או לאי אחר נסענו לקוודלינגבורג. לא, אל תחפשו במפה. ולא, אין מה לעשות שם, והיה נוראי. שורה תחתונה: ממארק לא תצא הישועה ואם אני רוצה משהו אני צריכה לתכנן לבד. (נראה לי שהגדרתי עכשיו נישואין!)

חוּפְשָׁה – נקבה

1.
הפסקה מהמחויבויות השגרתיות, כמו עבודה או לימודים; פגרה.

אני צריכה חופשה. זמן במקום אחר שהוא לא הבית, בו לא עושים כלום חוץ מלהנות. אני צריכה חופש ברמות חדשות. אני אוהבת לטייל ולנסוע ולראות וזה דבר שלא קרה כמעט בכלל מאז הילדים, מכמה סיבות, בעיקר כלכליות. אני כמהה למקומות שלא ביקרתי בהם, אני חולמת על ריחות, ועל צבעים, ועל בליל שפות וטעמים חדשים, אנשים אחרים, מוסיקה אחרת, ווייב אחר, סביבה לא מוכרת, מרגשת. חולמת. יש מקומות שרק המחשבה עליהם עושה לי טוב אבל גם עצוב כי אני יודעת שהסיכוי שאגיע אליהם בזמן הקרוב, או בכלל, לא קיים. ושוב עובר הזמן ושוב אין לנו שום תיכנון לנסוע לאנשהו ואין לנו הזמנה לשום מקום ויש רק רעיון לנסוע לארץ אבל בשום פנים ואופן לא ביולי אוגוסט כי זה הגיהנום של האילתים, ובספטמבר כבר יש חגים (שבוע וחצי אחרי סיום חופשת הקיץ זה כבר ראש השנה השנה!), וחגים זה הגיהנום של האילתים. באוקטובר יש איזו תוכנית מעורפלת לנסוע עם אמא שלי לפירנצה כי יש לה יום הולדת. ובין לבין? יש את הפסחא אוטוטו, יש את הקיץ, יש החופשה של לנון מהגן – ויש אפס מוחלט בתכנון.

וניסיתי קצת, באמת שניסיתי: בית נופש בשוודיה, בית נופש על החוף איפשהו, חופשה באחד מהפארקים העצומים למשפחות שיש בכל חור (סנטר פארקס), קרואטיה, ניו יורק אליה אני מתגעגעת בכל שנייה אפשרית (אבל עם ילדים בסאבווי?!), שייט בקאריבים, אסיה, אלוהים אדירימים א ס י ה – תאילנד, וייטנאם, סרי לנקה, חופים קסומים, פירות טריים, חלומות בהקיץ למכביר, ריאלטי צ'ק כלכלי, צמצום אפשרויות, הבנה עמוקה שאני בררנית מידי וקשה לי להחליט וקשה לי בכלל לסנן את המידע העצום שיש אונליין, ואז מחשבות על זה שחופשה עם ילדים זו לא ממש חופשה, ושלנון רק רוצה לנסוע להורים שלי גם ככה, ואני לא חושבת שלדוריאן ישנה היכן נהיה כל עוד יש שם בננות, ומדינות עולם שלישי זה אולי לא הכי הגיוני כרגע עם דוריאן, ומארק? מארק מחוויר קלות אם אני רק זורקת מילים כמו "רודטריפ", או "בית נופש" או "מלון". מה כן הוא הציע? הוא הציע שנשכור קראוון ונעשה טיול בנורווגיה – שזה אולי נחמד… אבל קר שם ושנינו לא ממש אנשי טבע (כלומר אני סוגדת לטבע אבל רצוי עם לאטה ביד אחת ומיטה אמיתית לישון בה ביד השנייה), ואני לא יודעת עד כמה שני הילדים ההיפר שלנו יעריכו נסיעות ארוכות ברכב, ולא משנה כמה יפה הנוף בחוץ.

אני רוצה שמש וים, וחול לבן, ומים צלולים, ומזג אוויר של כפכפים גם בלילה. אני רוצה מלון ענק וחדיש בטירוף אבל שלא ירגיש כמו איזה מלון ענק וחדיש בטירוף. אני רוצה שיהיה אוכל טבעוני בבופה: בוקר צהריים וערב. אני רוצה שהחדרים לא יהיו מזעריים ושיבריקו מרוב ניקיון. אני רוצה שנהיה במקום שלא היינו בו, שלא מדברים בו גרמנית או עברית, ורצוי שלא יהיו בו גרמנים או עבריים (נו אני צוחקת, זה הרי בלתי אפשרי), ושיש בו תרבות אחרת ושפה אחרת ומוסיקה אחרת. מקום שיש בו היסטוריה שאני לא מכירה, עדיין. אני רוצה שהמלון יהיה בעיר כיפית, לא עם מלכודות תיירים על כל מטר, עיר שיש בה טיילת ארוכה ורואים ממנה את השקיעה. עיר מעניינת אבל לא יותר מידי כי לא באנו ללכת למוזיאונים! אני רוצה שתהיינה טיסות ישירות מהמבורג למקום הזה ושלא נצטרך קונקשן. אני רוצה שנקום בבוקר מאוחר (עד כמה שדוריאן יאפשר את זה), נאכל, נלבש בגדי ים, ונלך לבריכה/ים ולא נזוז משם אלא אם כן נרצה לאכול עוד. אני רוצה שדוריאן ירדם על מיטת שיזוף בצל לצהריים, ולנון תוכל לעבוד על השחייה שלה ועל הקפיצות למים. אני רוצה שקוקטיילים יהיו מעורבים וקצת הפעלות לילדים, וקצת זמן בו אני אוכל לשכב על מיטת שיזוף ולקרוא ספר אבל אני לא באמת אקרא אני אעשה "פיפל ווצ'ינג", או אקרא פסקא אחת כמה פעמים. אני רוצה שבערב נחזור לחדר, למקלחת, והעור שלנו יהיה צרוב קלות מהשמש (קלות כן? הילדים עדיין חצי גרמנים), שהשיער יהיה יבש ממלח, ולגוף תהיה עייפות ים משכרת כזו. ואני רוצה כמובן שנוכל לממן כזו חופשה כי אני בטוחה שיש הרבה אפשרויות אבל לצערי הן לא רלוונטיות עבורנו כרגע וזה הכי מעצבן, כי חופשה משפחתית מעולה אמיתית עולה הרבה כסף. 

ולפעמים יש גם פנטזיה על מסע מחוף לחוף בארה"ב, כל המשפחה, טיול בטבע האמריקאי העצום, האדיר, שמורות מדהימות (היי, באינסטגרם הן נראות מדהימות!), מקומות שקראתי עליהם בספרים של ת'ורו, וג'ק לונדון, וראיתי בסרטים. או נדידה באסיה לשנה שנתיים (תתארו לכם את מארק כשאני מעלה את הפנטזיה הזו), אני כבר רואה את הילדים יוצרים זכרונות לכל החיים, ולא הייתי באסיה מהפעם האחרונה שהפלגנו עם אבא שלי והייתי אז בת 18. יש גם חלום על לנסוע לבד להודו לכמה חודשים (אבל מלוכלך שם, וגם נורא עצוב ואני יודעת שיתרסק לי שם הלב),או לאוסטרליה (אבל יש שם עכבישים), או קוסטה ריקה (אבל יש שם עכבישים). בקיצור, מלבד כמה מדינות באפריקה, כמה מדינות במזרח אירופה, וכמה מדינות מוסלמיות, אני רוצה לנסוע לכל מקום אפשרי. וזה מצחיק כי בנתיים אני אפילו לא נוסעת לאיקאה באלטונה (שכונה בקצה השני של המבורג שלוקח חצי שעה ברכבת להגיע אליה). נראה לי שזו הפסקה עם הכי הרבה סוגריים שכתבתי אי פעם.

IMAG1313

עד מתי חורף???

אה, ויש כרגע גם תוכנית לסופ"ש ארוך עם חברה אהובה שלא ראיתי מאז החתונה שלי. אנחנו מתלבטות בין ברסלונה לשטוקהולם – שני עולמות. קשה להחליט, כולו כמה ימים אבל בכל זאת, עבור שתינו חופשה הכרחית במיוחד, לכן אולי קשה להחליט. מצד שני זה לא משנה הרבה,  כי מה שחשוב זה להיות יחד במקום חדש, ולחוות, אה, וזה שהילדים לא יהיו באיזור! 

IMAG2159

אתם חמודים לאללה אבל אני צריכה חופשה!!!

ועדכון למרב מברלין: שלשום בערב, מצאתי טיסות לארץ במחיר שפוי אז הזמנו. אומנם זה רק עוד 202 ימים, אבל יש כרטיסים לארץ, לכולנו, גם לדוריאן (כי התוכנית של לנון להשאיר אותו עם החתול לא נראתה לנו). לא, לא קיבלנו אישור לטוס מהמנתח, אבל קיבלנו אישור בעקיפין ממנהל מחלקת ילדים כלשהיא בארץ ות'אמת, אין בקבוצת ילדי בקע ילדים אחרים שקרקעו אותם ככה אז אני חושבת שחיכינו מספיק. אבא שלי חיכה מספיק, נונה, הסבתא שלי, חיכתה מספיק. באוקטובר נסע לארץ! אני מניחה שנבלה כמה ימים בתל אביב כי רשימת המקומות הטבעונים שעוד לא ביקרתי בהם הולכת ומתארכת… ויש גם מיליון אנשים אהובים שם, ואז נרד אילתה. אם יש למישהו המלצות למקום בתל אביב למשפחה שלא עולה כמו אחת החופשות שאני חולמת עליה, אשמח. אני לא מבינה למה מלונות בתל אביב עולים יותר ממלונות בברסלונה או שטוקהולם. יש למישהו הסבר לתופעה הזו? 

ולמעבר החד של הפוסט: כבר חודשיים אנחנו מחכים למכתב מבית החולים מברלין שיפנה אותנו לאמ.אר.איי. כבר נמאס לי להתקשר אליהם ולשאול, אפילו דיברתי ישירות עם הרופאה, אמרה שתכתוב, וכלום. אתמול מארק הלך להביא משהו מהרופאה של דוריאן וביקש שהם ידאגו לכך, למכתב, ואני מקווה שהם אכן יעשו את זה ושבשבוע הבא נקבל כבר את ההפניה. הרצון לסיים עם זה עז.

ונחשו מי מתחיל גן באפריל? טאאא דאאא. הזמנו כבר מדבקות לציוד (לנון עיצבה):

IMAG2275

ויש קופסאת בנטו לאוכל (כי האוכל הטבעוני שאני יכולה להזמין להם ממש לא לטעמה של לנון אז אני מעדיפה לשלוח אוכל שאני יודעת שהיא תאכל). למי שלא זוכר, בגרמניה תהליך ההסתגלות הוא חודש, לפי איזו שיטה חינוכית שנקראת תוכנית ברלין. בשבוע הראשון שעה איתי ואז שעה איתי שעה בלעדיי ואז לאט לאט יותר ויותר זמן. במאי, אחרי שהוא כבר יהיה בגן, אני מתכננת לקחת את שניהם לגן בבוקר, לבושה בפיג'מה שלי, ואז לחזור הבייתה וללכת לישון עד שיגיע הזמן לאסוף אותם. ככה חודש שלם.

IMAG1888

 הא, ויש לנו טיפי!

IMAG2270

לא היה אוכל מסעיר לאחרונה, בעיקר מכיוון שאני עייפה וחסרת מעוף וחשק. הרבה ג'אנק. טייקאאוט פה ושם (בעיקר כי אין מה) אבל היו ארוחות בוקר למופת, בסופש"ים, כשיש לי קצת יותר זמן ואנרגיה.

לראשונה, פרנץ' טוסט, ללא ספק לא בפעם האחרונה:

IMAG1214

טופו מקושקשת עם ירקות (כן כן כמו בכל יום שבת), עם בייקון מנייר אורז, וגם גבינות קשיו בורסן עם עירית, ועם זעתר:

IMG_20180318_144418_775IMAG1795IMG_20180318_144418_772IMG_20180318_144418_777

וואפלס עם חמאת בוטנים, בננה, ופקנים:

IMAG1677

IMAG1667

בשבוע שעבר הייתה לי סדנאת בישול באנגלית, וזה היה כל כך מרענן וכיפי! באו אנשים מכל העולם: הייתה הודית, פורטוגזי, בריטית, ואפילו בחור מלוקסמבורג! (בד"כ הקהל רק גרמני כי הסדנא בגרמנית). הם לגמריי ניצחו עם הפלאפל באותו ערב, היה נהדר!

IMAG1618

imag1584.jpg

IMAG1590

IMAG1560.jpg

תראו כמה יפה בית הספר לבישול!

ולסיום, קצת אמנות של לנון:

IMAG1806

אמא שלי שלחה!

IMAG1696

IMAG1647

"זה דוריאן עם מוצץ"

5 מחשבות על “85. יצר נדודים

    • יו קארין, כמה ריגשת אותי עם השיר הזה שלא היה לי מושג עליו! תודה תודה תודה. סיצילה נשמעת נהדר! אשמח לשמוע עוד בנושא! תמצאי אותי בפייסבוק? 💚

      אהבתי

  1. אני כל הזמן רוצה לכתוב ואיך שהוא לא יוצא, אני קוראת סמויה כבר שנים ולפעמים נראה לי שאני חייבת להתוודות ואת מרגישה כמו חברה שגרה רחוק. יש לנו גם ילדים בגילאים דומים, ואצלהם התגלתה לאחרונה אלרגיה לחלב וביצים אז הפכנו קצת לטבעונים בעל כורחנו. הפוסט הקודם ממש נגע וריגש אותי, והפוסט הזה הזכיר לי את חופשת הקיץ האחרונה שעשינו בסיציליה, היינו באיזה כפר דייגים נידח שלא מופיע בשום מדריך אבל בסופו של דבר הזכיר לי ממש את העיר ממנה אני באה, גם המזג אויר והלחות היו דומים אבל היה כיף כי זה היה אקזוטי וכל יום היינו חצי יום בים ואחר צהריים נסענו לעיירות שכנות שהיו מדהימות ביופיין ומרתקות, אכלנו מדהים ואני עדיין מתגעגעת לשם. אז סיציליה ממש מומלצת.
    בהצלחה עם ההתאקלמות בגן 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s