81. My Year Is a Day

IMG_20171211_153151_312

סמדר המוכשרת הכינה לדוריאן ליום הולדת – יש גם חולצה תואמת!

שיר שאני מאוד אוהבת, המילים לא ממש קשורות לחיים שלי, אבל יש לו את אחת מהכותרות הכי טובות שיש: השנה שלי היא יום.

לדוריאן מלאה שנה ביום שני לפני שבוע. ליום ההולדת קדמו השבוע וחצי העמוסים בחיי שלא הייתי עוברת בחיים אלמלא אמא שלי (הידועה בשם "סבתא רוזי") הגיעה להמבורג והצילה את מארק ואותי מקריסה. זה התחיל ביום נישואין שלנו, לאחריו יום ההולדת של מארק, 

IMAG3632

יום נישואין שישי – חוגגים על רמה עם המבורגרים ובירות

IMAG3786.jpg

יום הולדת למארק

בהמשך הייתה לי סדנאת בישול עם חבר'ה מקסימים במיוחד. אני אומרת את זה על כל סדנא, נכון, אבל זה באמת ככה! אני יודעת שאני עושה משהו נכון כשזה לא מרגיש כמו עבודה, יוצא לי להכיר אנשים מכל המינים ומכל הסוגים, ללמד אותם להכין אוכל מזרח תיכוני, והכי חשוב, לקדם טבעונות.

IMAG3924

השבוע המשיך ועבר דרך כל מיני תורים, חיסונים, קניות, וסידורים למכביר, והגיע ליום שישי בו הייתה לי שוב סדנאת בישול, הפעם פרטית, לקבוצה מגוגל. זו הייתה סדנאת צהריים שעוד לא יצא לי לעשות, ובעודי סוקרת  בפניהם את עולם הטבעונות הישראלי בשנים האחרונות התחילו להתעופף להם פתיתי שלג באוויר. שלג לא נדיר כאן, אבל גם לא כזה נפוץ. היו חורפים של הרבה יחסית והיו חורפים בלי. וכפי ששמתי לב שלג משמח לבב אנוש – קטנים וגדולים כאחד.

IMG_20171206_001938_447

כרגיל – הצלחת של הסדנא – הפעם עם לבנה טבעונית!

בשבת התקיים אירוע הקובייה הראשון של אנונימוס פור דה וויסלס המבורג שאני עובדת עליו כבר כמה שבועות. התרגשות שיא, פרפרים בבטן, חוסר ידיעה כמה אנשים יגיעו, ובעיקר רצון עז שלא ירד שלג.

IMG_20171209_162300_322

האירוע (הפגנה? פעולה?) היה מוצלח במיוחד. כמארגנת העברתי את התידרוך לפני הפעולה, בשמחה וגאווה עצומים.

IMG_1009.JPG

היינו כ- 30 משתתפים, כולל אקטיביסט אמריקאי מקסים שנענה להזמנה שלי באינסטגרם והצטרף (הוא בסיבוב באירופה), הוא גם עשה לנו בערב שישי (אחרי סדנאת הבישול שלי) מפגש הכנה לקראת האירוע – הוא השתתף בלמעלה מחמישים קוביות עד כה. התגובות מהעוברים והשבים היו מדהימות, הוידאו שרצו על המסכים גרמו ללא מעט אנשים לעצור, לצפות, לשאול ולדבר, ולהכנס איתנו לדיון בנושא טבעונות – בצורה רצינית, משכילה, ומכבדת. אנחנו מבחינתנו נתנו את כל כולנו להסביר למה טבעונות היא הבחירה הנכונה – כל טיעון ותירוץ נגד טבעונות יכול להיות מפורך. יש אנשים שממש רואים על הפנים שלהם את השניה בה הם הבינו שכל התירוצים הם רק תירוצים.

IMG_20171209_160831_937

כשסיימנו בשעה שתיים, ממש בדקה שפירקנו את הקובייה, החל לרדת גשם ונכנסו למול שמולו עמדנו (ה מול של המבורג, עצום, הכי מרכזי שיש, ועם תנועה מכובדת של אנשים – שמחנו מאוד שהמשטרה אישרה לנו לעמוד שם – ועוד לפני חגהמולד!) והלכנו לאכול המבורגרים טבעונים בוינסנט ויגן.

IMG_20171209_160831_948

יו, עכשיו בא לי המבורגר.

בערב בבית, אחרי האירוע, הייתי בקריסה כמעט מוחלטת, בעיקר מעייפות וכאבי גרון שמציקים לי כל הזמן, אבל הי, המסיבה של דוריאן הייתה למחרת ולכן שתיתי מים רותחים עם ג'ינג'ר והצלחתי לאפות שתי עוגות שוקולד

imag4166.jpg

imag4169.jpg

ולהכין סיר צ'ילי ענק

IMAG4184

לסיים את וידאו יום ההולדת של דוריאן (בא-רור! ואני כל כך גאה בבחירת השיר הראשון – מעריצי ברברה בטח יסכימו!) וללכת לישון מוקדם, יחסית.

 המסיבה של דוריאן הייתה נהדרת. זה היה אחר הצהריים מקסים ומהנה (כמעט כתבתי קסום ואז כמעט נתתי לעצמי איזו כאפה, קסום פפפפפפפף, מה זו המילה הזו, מה אני בהוגוורטס?), עם אנשים אהובים ואוהבים, שהגיעו גם ממרחקים, עם אוכל מעולה (בא לי להיות נחתום! וגם חגה הכינה גוואקמולה ה ו ר ס!), עם אווירה של שמחה, וגם עם המון בלונים ומתנות שדוריאן שמח מכל אחת ואחת מהן – ככה זה כשאתה בן שנה ולא משנה מה יש לידך משמח אותך, הוא אפילו לא ישן צהריים באותו היום – היה בהיי וחגג עם כולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ואז הגיע יום שני- יום ההולדת האמיתי של דוריאן. עוגה ונרות בבוקר, ומתנות לפתוח.

בשמונה ושלוש דקות, החזקתי אותו מול החלון הגדול בסלון, ירד שלג בלילה והכל היה לבן בחוץ, וחשוך, וקר, אבל גם יפייפה.

IMAG4301

ובאותו דקה שהוא נולד, הדקה הארורה ההיא שבה לא הצלחתי אפילו לראות אותו, באותה דקה התחלתי להתייפח איתו בזרועותיי, כאב לי כל כך, הזכרון צרב לי את הלב, חשבתי על כל הסיוט הזה שעבר עלינו ועליו, על השנה הנוראית הזו, והתייפחתי כל כך, והוא רק הסתכל עליי וחייך, אני המשכתי להתייפח. ואז הפסקתי לבכות ונשמתי עמוק וקיוויתי כל כך שיותר לא אבכה מכאב, רק משמחה.

IMG_20171206_160104_597

כן, אלו שריטות מוואצלב על הלחי.

 אחר כך ארזנו את עוגת יום ההולדת השלישית שנאפתה:

IMAG4296.jpg

ויצאנו לעבר מחלקת טיפול נמרץ תינוקות, שמחים ונרגשים ללכת לחגוג שם את יום ההולדת הראשון של דוריאן. הצוות שהיה במשמרת – האחיות והרופאים, שמחו כל כך לקראתנו, דוריאן מבחינתו שעשע את כולם, היה, כהרגלו, חייכן ועם מצב רוח טוב, הראה את כל מה שיש לו ברפרטואר (כפיים, ידיים למעלה, נשיקות, ונפנוף לשלום).  עמדנו מחוץ לעמדת האחיות ואז מנהלת המחלקה אמרה לי שהיא זוכרת את הזמן הזה לפני שנה, כשבאתי לראות אותו לראשונה. הוא היה בן ארבע שעות ודחפו אותי לשם על מיטה. אמרתי לה שאני זוכרת את זה היטב, היא עמדה שם ונשענה על הקיר ונראתה מאוד לא מרוצה, לא שמחה, ואני חשבתי לעצמי "הרופאה הזו חושבת שהמצב נוראי". נפרדנו לשלום, מבטיחים לבוא גם בשנה הבא.

IMAG4454

נשים מדהימות ויש עוד כארבעים כאלו!

והגיעו לא מעט כרטיסי ברכה שמילאו את קופסאת הזכרון הסגולה ונשים מהממות מברלין שלחו מתנות (ברלין, אתן מדהימות!!!)

IMG_20171214_195603_259IMG_20171214_195603_260

ואז יום ההולדת נגמר.

אבל אחרי ארבעה ימים הגיע תאריך השנה לניתוח ההוא שלקח שש שעות וקיצר לנו את החיים, ובמקרה, באותו יום היה לנו תור לרופא המנתח, ד"ר קוך, לביקורת ואולטראסאונד (הבטן של דוריאן מעותת לגמריי מהניתוח ומכיוון שהכל הבפנוכו שלה לא ממש במקום הנכון, כשהוא בוכה או עומד או מתאמץ חלק ממנה בולט לכיוון צד ימין, הצד של הניתוח) – ד"ר קוך המקסים שמח לראות את דוריאן, בדק את הבטן ואמר שלא צריכים לדאוג, שאולי בעתיד נחשוב על ניתוח אבל לא כרגע, הוא גם שב והזכיר איזה מקרה חמור היה דוריאן וכמה הוא חשש ודאג. ואז כמובן דיברנו על ישראל כי זה נושא חביב עליו במיוחד, הוא העלה זכרונות מביקורים בארץ, וכשרצינו להפרד רצה ללחוץ לי את היד אבל הזכרתי לו שאצלנו מתחבקים. הוא התרגש.

הסופש (מחר, מחר! לקח לי הרבה זמן לסיים את הפוסט הזה!) כבר קריסמס ושוב יש לנו עץ יפייפה ולנון מאושרת בטירוף. ויש מתנות, ויש תוכניות לערב משפחתי, 

עם שמפניה, עם אוכל כיפי, עם ילדים, שניים, בת ובן, שיפתחו מתנות ויעשו מהומה ויהנו מכל רגע. ואני זוכרת כל שנייה מערב הזה בשנה שעברה, וכמה רציתי שזה יהיה אחרת. הנה, השנה זה יהיה אחרת.

הנה לנון אחרי שמארק נתן לעץ להפתח: 

IMAG5128

ואם תהיתם מה עושים בסדנאת יצירה של קריסמס בגן:

IMAG5251IMAG5252

IMAG5256.jpg

אני לא יודעת מי זוכר את התמונה הזו מהשנה שעברה, דוריאן היה במצב נוראי ואנחנו ניסינו לתת ללנון קצת חום ושקט – אני זוכרת שלקחתי הפסקה מפייסבוק ומאינסטגרם אבל את התמונה הזו העליתי – פריזמה עשתה אותה יפייפה במיוחד.

WhatsApp Image 2017-12-21 at 13.13.32.jpeg

השנה אני אפילו לא יודעת מה לבחור, אז הנה גלריה 🙂

ולמעבר החד של הפוסט: הביקור של אמא שלי היה מהנה במיוחד, מי שלא ראה אילתית בשלג לא ראה שמחה מימיו.

IMAG4348

היא בילתה ללא הרף  עם לנון ודוריאן (להלן, הפושטקייה):

IMG_5320.jpg

ונהנתה משווקי חג המולד והאווירה עד מאוד:

IMAG4483

בשבת הלכנו להפגנה נגד קנדה גוס, חברת ביגוד נוראית שמשתמשת בפרוות תנים (קיוטה?) למעילים שלהם. גועל נפש מכל בחינה אפשרית, רק מה, אנשים קונים את המעילים הללו ללא הבחנה. לנון לא כל כך הבינה מה קורה אבל היי, זו ההפגנה הראשונה שלה ויהיו לה עוד המון!

FB_IMG_1513457607374.jpg

אחר כך הלכנו לשתות גלוויין ולאכול צ'יפס ולנון הצחיקה אותנו כל כך כשאמרה לנו "אני הולכת לטייל קצת לבד, אני אחזור עוד מעט", כשאמרתי לה שזה לא בא בחשבון היא אמרה לי "אמא, זה לא נורא, אני עוד מעט אחזור!". היא אוהבת מאוד לומר לי "אמא, זה לא נורא". 

IMG_20171216_174546_731.jpg

הצחוקים איתה המשיכו בחנות נעלים, אמרתי לה לבחור נעלים והיא הרימה זוג, אמרתי לה "לא את אלו לנון, אלו נעלים מעור ואנחנו לא לובשים עור של בעלי חיים". היא הסתכלה עליי בהשתאות, דפקה את הנעלים ברצפה כמה פעמים אמרה לי "אמא, אין בנעלים האלו אור!". יש מצב שרק הורים יבינו כמה זה מצחיק. ילדים מתים על נעלים עם אורות בסולייה. אחרי שבחרנו שני זוגות שלא עשויות מחיות מתות, לנון מצאה את המסכה של גקו מהסדרה "פי.ג'יי מאסקס" והסתובבה איתה כמעט כל היום, גורמת לכל מי שראה אותה לחייך.

IMAG4785IMAG4820

אמא שלי לצערי כבר חזרה לאילת, אבל לפני שהיא חזרה הספקתי להכין את הסופגניות הטבעוניות הטעימות ביותר ביקום. זה פשוט לא הגיוני כמה שסופגניה ביתית יכולה להיות טעימה. ואני שונאת לטגן כל כך אבל פעם בשנה אני מוכנה שהבית יריח משמן שלושה ימים (לפחות לא שמונה). 

imag4887.jpg

imag4877.jpg

דוריאן אכל שתי סופגניות!

imag4880.jpgimag4874.jpg

ועוד קצת אוכל לסיום:

מהמסיבה של דוריאן – הנה שבלול בצק עלים פיצה עליו העמסנו גבינה טבעונית, חלפניו, וגוואקמולה. יש מצב שאכלתי שישים כאלו.

imag4239-e1514030836646.jpg

הכנתי שוב את גבינת הקשיו פיסטוקים חמוציות:

IMAG3704

והכנתי גם לראשונה לבנה טבעונית מהמתכון הזה. יצאה ממש טעימה ומאוד מאוד דומה בטעם למה שאני זוכרת.

IMAG3707IMAG3705IMAG3709IMAG3714

 הכנתי גם כמות לא קטנה של גרנולה ביתית לתת כמתנות לחג לתרפיסטיות של דוריאן, ולצוות בגן של לנון. צ'יבו המדהימים לא הפתיעו בכלל עם קופסאות הגשה יפייפיות. הגרנולה מבוססת על המתכון הזה – הוספתי לה חמוציות, שקדים, פקנים, וקוקוס. טעים ויפה ובריא! (ואפילו ביקשתי בחצי חיוך לא לצרוך אותה עם יוגורט מחלב פרות!):

IMAG5092IMG_20171220_131717_982IMG_20171220_131717_977IMG_20171220_131717_985IMG_20171220_131717_990

הייתה גם סינייה עם רומנסקו, הירק היפה בעולם – כמה פשוט ככה טעים – עגבניות צלויות, רומנסקו, וטחינה:

IMG_20171218_193937_958IMG_20171218_193937_941

עד הפעם הבאה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s