72. יום הולדת שלוש

IMG_20170805_152853_845

לעיתים ממש ממש קרובות אני מסתכלת על לנון ותוהה מי זו הילדה הגדולה והיפיפייה הזו? זו עם העיניים הכחולות העצומות והחיוך שחושף שיני ערפד קטנטנות. היא שלי הדבר החלומי הזה? כן כן, אותה אחת שמקשקשת שוטף בגרמנית, ובעברית עם מבטא גרמני קל. משלבת את השפות עם קצת אנגלית ומשבשת את הפעלים בעברית וגורמת לי לצחוק כל הזמן (אבא באה מהעבודה!). איך היא כבר בת שלוש לא ברור לי?! אני זוכרת שהיא עוד ינקה ולא היו לה שיניים והיא זחלה ואמרה מימא במקום אמא. וזה לא היה מזמן! הילדה הזו שטסה על אופניי הריצה שלה במורד הרחוב לעבר הגן, והיום הלכה לרכב על האופניים החדשים שלה בפארק עם אבא, זו שמחלקת לי הוראות (שוקו! אבל לא חם! לא חם אמא!) ושהמילה החביבה עליה בשבועות האחרונים היא "לא" וגם הרבה "ניין" ויש גם תנועות ראש נמרצות מצד אל צד. זו שלא משנה מה תציע לה תבחר אופציה אחרת ותנהל משא ומתן עיקש בנידון. הילדה הגדולה הזו שכבר לא צריכה אותי לשום דבר בגן שעשועים (מלבד הנדנדה הגבוהה), שיודעת בדיוק מה היא רוצה לאכול (או יותר נכון לא לאכול), זו שמצביעה על מקררי הגבינות בסופר ואומרת "זה חלב של הבייביז של הפרה!" או "איכס" ליד ויטרינת הבשר. מי זו הילדה המהממת הזו ואיך היא כבר בת שלוש? היא רוצה שאשים לה לק! היא יודעת כבר לבחור בנטפליקס את הסדרות שלה (שון הכבש, ג'ורג' הסקרן, טרוטרו, פוקיו, וכמובן פפה האהובה), היא רוצה לראות פרוזן לעיתים קרובות וגם מזמרת "לט איט גוווווווווווווווווווווווווווו" ותוהה מה קרה להורים של אלזה ואנה (הממממ…). איך היא כבר בת שלוש? מי זו הדעתנית החכמה הזו שלא מוכנה שאעשה לה כלום בשיער ומורידה את הסיכות אחרי שנייה?אני זוכרת שלא היה לה שיער פעם! זו כשאני שואלת אותה מי ברדיו אומרת תמיד "פינק פלויד" ולאחרונה התחילה להטריל אותי עם "אמא, מי ברדיו?". מי זו הקטנה הלא הקטנה הזו שיש לה קול מיוחד, עדין ומצחיק, איתו היא מדברת אל דוריאן, קוראת לו "קליינה מאוזי" ושלשום אמרה לי "אני אוהבת דוריאן!" (עובדים על מילות יחס!). מי זו הילדה היפה הזו, הרגישה והחכמה שידעה בבירור את מי היא רוצה להזמין למסיבה שלה ומה היא רוצה שיהיה במסיבה ("נרים על העוגה לעשות פווו פוווו. אחת שתיים שלוש"! ובלונים!) אותה ילדה שלקח לה שבע דקות להפטר מהחיתולים אבל לא מוכנה להפרד מהמוצץ. שמאוד אוהבת לשמוע את "הילדה הכי יפה בגן" והצעצוע האהוב עליה הוא זכוכית מגדלת, זו שמציירת יפייפה וממציאה שירים ולוקחת את ברברה, הבובת קופה שלה לכל מקום. המורדת הזו, תכולת העיניים, עם החיוך הממזרי, זו הילדה שלי ואני הכי גאה בה בעולם!

כמידי שנה, הנה הוידאו השנתי עם תמונה מכמעט כל יום. השנה יותר מתמיד בולטת העובדה שלנון גדלה מאוד. בתמונות הראשונות היא ממש בייבי, בתמונות האחרונות היא כבר ילדה גדולה. השנה החלטתי ללכת על פס הקול משנה שעברה – הוא מתאים וחוסך לי התלבטויות שיכולות לקחת עד יום ההולדת הבא של נושקה. אבל חסל כתיבה, הנה היא, השנה של לנון:

הנה השנה שעברה:

והנה הוידאו הראשון:

ואז הגיע היום – לנון שחיכתה ליום ההולדת כחודש (כל בוקר קמה וטענה שהיום הוא יום ההולדת שלה) התעוררה ורצה בבית בשמחה בעודה צועקת גבורטסטאג ללנון!!! 

IMG_20170727_211441_128IMG_20170727_211334_066IMG_20170727_211216_026

כבר בדרך לגן לנון התחילה במסיבות:

IMG_20170727_211022_822IMG_20170727_210948_259IMG_20170727_210821_857IMG_20170727_211705_085

אחרי הקיטה (גן בגרמנית) התחילה המסיבה הרשמית: ובאו הסבא והסבתא, ודודה פפס מתל אביב, ודודה חגה וההורים שלה שבמקרה היו בהמבורג, ובאו חברים מהגן ומהשכונה, והיה המוני ורועש ומאוד מאוד מאוד שמח! כמו בכל שנה אני מסבירה שחלק מההורים לא מתים על תמונות ילדיהם באינטרנט ולכן אני מעלה רק תמונות בהן לנון נראת כאילו הייתה לה מסיבת הקיץ של אביה. אבל לא, כמובן שלא!

IMG_20170727_212200_534

בגזרת האוכל למדתי מניסיון ממסיבות של הורים אחרים: ילדים בגיל הזה לא אוכלים כלום כמעט. הכנתי שבלולי פיצה שגם בשנה שעברה היו להיט. הכנתי גם סנדוויצ'ונים קטנים עם גבינת שמנת ומלפפונים וגם כאלו עם חמאת בוטנים וריבה. היו בייגלה וכל מיני חטיפים על השולחן, ואחותי עשתה שיפודי פרי (מארק אמר שהילדים לא יגעו בזה, הא הא, הם דווקא כן אכלו את זה!), היו גם שקיות קפריזון שזה כמו טרופית בטעם תפוז. הכנתי גם רד וולוט קאפקייקס עם קצפת – הסיפור היה שרציתי להכין ריינבו קאפקייקס ועשיתי כמה ניסיונות שהצליחו יפה (למסיבת קיץ בגן) אבל כשהכנתי אותן יום לפני המסיבה שמתי לב שהן לא נראות משהו ואכן יום למחרת עשינו בקרת איכות שבסופה העפתי לפח 24 ריינבו קאפקייקס. ואז הכנתי את הרד ולווט שמעולם לא הייתה לי נפילה איתן. דאם יו ריינבו קאפקייקס! 

IMG_20170727_210535_939

IMG_20170727_210611_684IMG_20170727_210148_056IMG_20170727_210100_690

להורים היה אוכל קצת יותר מתוחכם. מאוד רציתי להכין שולחן בסגנון "קארקטורי" – מעין לוח עץ עם כל מיני גבינות ונקניקים ופירות וירקות וכיו"ב. היו מטבלים, קרקרים, שבלולי פיצה ופסטו, עלי גפן, זיתים, עגבניות מיובשות, סלט פסטה מקסיקני, נקניקיות בבצק עלים (משה בתיבה? חזיר בשמיכה?), ואכן גבינות וסלמי טבעונים, והכנתי גם את גבינת השמנת מהקשיו עם החמוציות והפיסטוקים ואחת עם זעתר, וכן, גם להורים היו רד ולווט קאפקייק:

IMG_20170727_210458_123IMG_20170727_210215_323IMG_20170727_210246_851IMG_20170727_210306_597IMG_20170727_210411_085IMG_20170727_205834_915IMG_20170727_210338_718

כמובן שהייתה עוגת שוקולד ענקית שהילדים אהבו מאוד מאוד, כן כן, את אותה עוגה שאני מכינה כל שנה – תראו את הפוסטים של יום הולדת שנה ושנתיים. הכנתי גם אחת למסיבה בגן והגננות דיווחו שהילדים מאוד נהנו. לינק למתכון המנצח הזה – כאן

IMG_20170727_211631_884IMG_20170727_211549_555

לנון כיבתה את הנרות בצורה מושלמת ואז ממש זעמה כשרציתי לחתוך את העוגה!

IMG_20170727_205800_376

 היא קיבלה המון המון מתנות מושקעות ומקוריות ואוהבות ולמרות שנהנתה מהכמות ומלפתוח אותן שמנו לב שמה שהיא הכי אהבה זה את הבלון הצהוב שהגיע עם אחת מהמתנות ואת המדבקות שהגיעו עם מתנה אחרת. ילדים בגיל שלוש הם כנראה לא דבר חומרני במיוחד:

IMG_20170727_205315_154IMG_20170727_205405_965IMG_20170727_205511_293IMG_20170727_205640_918IMG_20170727_205715_708

והנה היא צופה לראשונה בוידאו יום ההולדת שלה:

IMG_20170727_212116_312 אז כמו שכתבתי –  אחותי הייתה כאן, והלכנו לדום – לנון והבסט פרינד שלה התרוצצו בקריאות שמחה והתפעלות:

IMAG1336IMAG1373

IMAG1393IMAG1378IMAG1410PhotoGrid_1502051225665

 היינו גם במצעד הגאווה:

IMG_20170805_153012_072IMG_20170805_153210_212IMG_20170805_153442_023IMG_20170805_153527_253

לתומי חשבתי שלנון תוכל לוותר על שנת צהריים פעם אחת. היא מאוד התלהבה מה"ריינבו פארטי" כפי שהיא קראה לה, אבל זה נגמר בזה שהיא נרדמה עליי באמצע המצעד, ולא, המשאיות שעברו עם מוסיקת הטכנו בפול ווליום לא הזיזו לה. חתכנו למול באיזור ונתנו לה לישון על אחת הספות. היא ישנה שעתיים (!). איי קיד יו נוט!!!

IMG_20170805_153106_967IMG_20170805_153312_690IMG_20170805_211127_940IMG_20170805_153618_385

והנה תמונות מקבילות מלפני שנתיים בדיוק:

וגם התחלתי לרוץ שוב כי יש לי בערך חמישה עשר קילו מיותרים (ואחותי רצה כל יום כמעט!):

IMG_20170731_225947_949

וגם היה לי יום הולדת וקיבלתי מעצמי קעקוע חדש, וספרים מאחותי, ומסג'ים (שניים!) ממארק ודודה חגה, וחברה אפתה לי עוגת שוקולד טבעונית, ואחותי ואני שתינו בירה כבר ב 11:00:

IMG_20170802_161717_015

IMAG1158

IMAG1168

כן, זה דוריאן אוכל טישו. 

imag1240.jpgIMAG1201

ולמעבר החד של הפוסט – בכל החגיגות וההמולה והבלאגן והשמחה – דוריאן הדאיג אותנו מאוד באחד הערבים והגענו כמעט בלי לבזבז שנייה לחדר המיון. לונג סטורי שורט (וגם יהיה עידכון כשימלאו לו שמונה חודשים) הסתבר שהיה לו איזה וירוס בבטן שגרם לו להקיא ולכן הוא קיבל עירויי ונשאר בבית החולים שני לילות. אצלי התחילו כבר בחדר המיון תסמיני פוסט טראומה קלים מה שהביא את מארק להשאר עם דוריאן את רוב הזמן בבית החולים ואני לנצח אסירת תודה שיש לי כזה בן זוג. אחרי יומיים דוריאן החלים והתחזק וחזר הבייתה אל לנון שממש התגעגעה אליו ואל מעיכת בננות סדרתית.

IMAG1297IMG_20170805_154942_223

IMG_20170806_194904_267

ועכשיו לישון! מחר מתחילה ללנון חופשת קיץ של שלושה שבועות ואני צריכה כל קמצוץ אנרגיה כי יש לי הרגשה שאהיה במסיבת טכנו שלא נגמרת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s