70. מחר יולי

הורות ליותר מילד אחד 101: הסיכוי לצלם תמונה בה שני הילדים מחייכים ולא זזים לא קיים:

מחר יולי.

IMG_20170622_113625_040

מזג אווירית זה ממש לא משנה הרבה, מאי ויוני היו גשומים, קרים, ואפורים ברמות חדשות. זוועה איומה. אני ממש לא רוצה לכתוב על מזג אוויר אבל זה כבר עובר כל גבול. זה מציק, זה מדכא, זה לא אנושי. 

IMG_20170622_113058_916

אבל מחר יולי וביולי יש ללנון יום הולדת – זה חודש שמח. אחריו בא אוגוסט, החודש שלי. תמיד חגגתי כמו לביאה טיפוסית, כמה שיותר גדול וראוותני, כמה שיותר אנשים. השנה אין שום דבר בתכנון מלבד קעקוע חדש מתנה לעצמי – בשנה שעברה, כשמלאו לי שלושים ועשר, היו לי תוכניות וציפיות מפה להודעה חדשה – וכולן נתבדו ואיכזבו אותי מאוד. השנה אני מנמיכה ציפיות. ואז עוד קצת. ועוד קצת. ועוד קצת. יולי ואוגוסט, לנצח אילתית, שניהם מסמלים עבורי חופש וקיץ ושמש ומסיבות. סימלו, סליחה. סימלו. אין קיץ, אין שמש, מה זה חופש? אבל מסיבה אחת בטוח תהיה, של לנון. 

וקצת על דוריאן – בתחילת מאי עשינו מיפוי גנטי לדוריאן. מומחה הגנטיקה (כתבתי על הפגישה איתו באחד הפוסטים) אמר שרצוי לבדוק ולברר אם המום שלו נובע מאיזה פאק גנטי (הוא לא באמת אמר פאק) ואכן עשינו את זה. היינו באותו יום בבית החולים, במחלקה, לבדיקת מעקב ניורולוגית ושם לקחו מדוריאן דם ואנחנו העברנו את המבחנה למכון הגנטי. חיכינו וחיכינו. שבועות. לומר לכם שמתתי מפחד ולא נשמתי? יכול להיות. אבל איפשהו לא היה נראה לי הגיוני שהמום שלו גנטי – עם כל הבורות שלי. ונכון שיש לו שסע בחיך וחור קטנטן מתחת לאף (עוד שני מומים מולדים) אבל עדיין משהו בי סירב להאמין לזה שהבקע נובע מבעייה גנטית. פחדתי. כן. פחדתי. טו מייק דה לונג סטורי שורט, כמו שאבא שלי אוהב לומר, הבדיקות חזרו תקינות לגמריי –  לא מצאו כלום. כ ל ו ם. המומים של דוריאן לא גנטים. הפרופסור אמר לי בטלפון שזה בעצם אומר שלבקע יש "קומפלקס אטיולוג'י" – כלומר, סיבת הבקע יכולה להיות כל מיני דברים – אבל היא בהחלט לא נובעת מהפרעה גנטית. הוא הוסיף ואמר שייתכן שהסיבה לבקע סביבתית – שקרה משהו במהלך ההריון. לעולם לא נדע. הכנסתי את נושא הזה לתיקייה בשם "להדחיק ולשכוח ומהר". תיקייה שהולכת וגדלה לאחרונה.

IMG_20170610_223650_237

החודש היינו גם אצל מומחה הריאות – הפולמונולוג'יסט. אותו אחד שאמר לי לא להעיז לגמול את דוריאן מהצינורית הזנה. הוא נכנס כולו חיוכים, ואמר "אין צינורית הזנה הא" והבנתי שהוא כבר עודכן על כך ממזמן. הוא בדק את דוריאן יסודית ולא הפסיק להחמיא לו. הוא אמר לי ללא הפסקה שהוא "בריליאנט". אמר לי שזה מקרה הבקע הכי מוצלח שהוא ראה.הוא שיחק איתו והצחיק אותו, אמר שדוריאן נראה ומתפתח נורמלי, שהוא יכול לשמוע את הריאה בצד ימין, שהוא ילד חזק וחכם. אמר שאם הוא ימשיך ככה הוא יקבל פרס נובל בגיל שלוש. הוא אמר לי שדוריאן עכשיו ילד ככול הילדים – ואז כבר לא עמדתי בזה ובכיתי. הוא אמר לי שעשינו עבודה מדהימה ושכל הכבוד לנו ושאנחנו לא צריכים לבוא לראות אותו שוב אבל אמרתי לו שאני עדיין לא מוכנה ללא לבוא שוב אז אני אבוא עוד חצי שנה. ככה בשביל הכיף.

IMG_20170612_185946_784

מנסה לו ככה במבה בקטנה…

גם רופאת הילדים של דוריאן שמחה לראות את ההתקדמות שלו. גם הפיזיותרפיסטיות מרוצות, גם האוסטאופט שמח, גם רופאה ניורולוגית באיזה מכון ששלחו אותנו אליו הורשמה.

IMG_20170622_133929_028

ואיפה אנחנו בעקבות כל חוות הדעת המקצועיות האלו?

אנחנו עדיין לא במקום משוחרר מדאגה ופחדים, אבל אנחנו בהחלט לומדים להגיע לשם. לא מזמן האכלתי את דוריאן בבית קפה. ישבתי עם רגלים יחפות על אחת הספות, האכלתי אותו מהבקבוק, והוא נרדם עליי. אישה מבוגרת וחייכנית ניגשה אליי ואמרה לי בשקט "תהני מהתינוק המתוק שלך" – היא הלכה ואני התחלתי להתייפח. המחווה המקסימה שלה שברה אותי, כי איפשהו אני עדיין לא מאמינה שאנחנו היכן שאנחנו. אני לא יודעת למה.

אני צריכה עוד זמן.

IMG_20170622_214718_160

סתם שקיעה לא קשורה.

ולמעבר החד של הפוסט:

ההכנות ליום ההולדת 3 של לנון החלו כבר. השנה נעשה את זה ביום ההולדת עצמו, יום שלישי. נראה לי שיותר קל להורים שממלאים להם אחה"צ אחד במקום שיקחו להם חצי יום בסופ"ש הקדוש. סיימתי לעבוד על התפריט, להיות אמא טבעונית יחידה בקבוצה של הורים זו אחריות חשובה מאין כמוה. זו ההזדמנות שלי להראות ולהוכיח שטבעונות היא טעימה יותר, מקורית יותר, ואפשרית מאוד. ונראה אם אני באמת יכולה להכין ריינבו קאפקייקס… הזמנתי גם צבעים לפנים וחברה שלי אמרה שהיא תהיה אחראית על זה.

IMG_20170614_143822_533

נצייר על הפנים של הילדים – ככה!

אחותי מגיעה ליום הולדת. וגם ההורים של מארק יהיו. לנון כבר מתרגשת. כששאלתי את מי היא רוצה להזמין היא ציינה את הגננת שלה ואת אמא של אחת החברות. הזמנתי 🙂

לנון ציירה היום "מדוזה, תמנון, ואת דוריאן עם שנולי (מוצץ)" – אני אמסגר את הציור הזה ללא ספק:

IMG_20170630_170952_670

והנה לנון עפה:

וקצת אוכל לסיום – אני ממש מתגעגעת לבלוג אוכל שלי שמעלה אבק כי אין לי זמן אליו. למזלי אני יכולה לנתב את האנרגיה הקולינרית שלי באינסטגרם אהובתי, והנה גם כאן קצת. בקשות למתכונים יתקבלו בשמחה! הפייבוריט החדש הוא טופו מקושקש כל שבת בצהריים – עם תרד, עבגניות שרי, פטריות. טעים טעים!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להתראות!

2 מחשבות על “70. מחר יולי

  1. על כך משמח לקרוא על דוריאן ושכולם מתחהבים ממנו כל כך! ויהיה כיף לקבל דיווח על יום ההולדת של לנון 💚❤
    שיהיו הרבה אירועים טובים ומשמחים!!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s