64. Due Date #2

וכמו תאריך הלידה המשוער (תודה למי שלימדה אותי שזהו המונח בעברית!) של לנון גם התאריך של בייבי #2 עבר לו אתמול בשקט מוחלט. וזה בסדר גמור, הגעתי עד כאן, עוד קצת לא ישנה הרבה, ובכלל רציתי גם ככה ללדת בדצמבר, ובכלל, שבת אחרי ארוחת בוקר מתאים לנו מאוד (בין יום הנישואין החמישי שלנו ליום ההולדת של מארק! וגם, אני מכינה חמין!). בשל הניסיון עם לנון די תיארתי לעצמי שזה מה שיהיה, אני לא מופתעת. המופתעים היחידים הם רופא הנשים שלי והצוות שלו שצוחקים בכל פעם שאני אכן מגיעה לתור שיש לי. וגם האמהות בגן של לנון שכל הזמן שואלות "את עוד כאן?".

img_20161118_092141

STILL HERE! 

בסופו של דבר עשינו סשיין צילומי הריון. באה צלמת, חברה מהשכונה למעשה, ועשתה לנו סט חמוד בבית, עם לנון ומארק כמובן (החתול ממש לא שיתף פעולה). כשהיא העבירה אלינו את התמונות ממש התאכזבתי. לא יצאתי כמו שרציתי. כמובן שזה לא קשור אליה, אלא יותר אליי ואל הציפיות שלי והפרפקציוניזם שלי. ממש לא הייתי מרוצה ומכיוון שהיא חברה שיתפתי אותה. אמרתי לה שהתמונות נהדרות אבל שרציתי משהו אחר. והיא הסבירה שהיא מבינה ושזה מאוד קשה לעשות צילומי הריון עם שובבה ובעל ברקע כי האמהות נוטות להתרכז בהם ולא בעצמן. היא הציעה מייד שתבוא שוב רק בשבילי, בלי תשלום נוסף. פשוט מדהימה. וכך היה, היא באה לשעתיים רק בשבילי ויצאו התמונות שרציתי. מה שכן, המלצה חמה – לא לחכות עם צילומי בטן לשבוע 38 ששום דבר יפה כבר לא עולה עליכן והבטן אומנם מהממת אבל עצומה…

img_20161116_195918

אמא שלי הגיעה לפני שבוע ולנון והיא מבלות הרבה יחד – לאמא שלי יש אהבה עצומה לילדים וסבלנות של פיל (נו, אחרי הכל היא אמא שלי) ובעיקר אהבה שלא נגמרת ללנון – היא הביאה ללנון מתנות רבות, בעיקר של יצירה, והן יושבות שעות, מציירות, מדביקות, קוראות סיפורים, או סתם משחקות.

img_20161125_084740

עונת הקריסמס הגיעה והמבורג הקרירה מאוד לבשה חג – שווקי חג המולד היפיפיים צצו בכל פינת רחוב אפשרית, קישוטים למכביר, ואווירת קריסמס שאפשר לתאר אותה באדום ירוק וכסף עם קצת פעמונים. זו עדין לא האווירה בניו יורק אבל גם מהנה מאוד. אמא שלי כמובן מאוד מתלהבת מהעיניין (היא כבר הייתה כאן בתקופה כזו לחתונה שלנו לפני חמש שנים). למזלי יש לי עוד קצת כוח להסתובבויות קלות ושופינג, מה גם שיש לי אולטראסאונד לבדיקת מי השפיר כל יומיים אז אנחנו בעיר, מטיילות. אמא שלי שותה גלוויין גם בשבילי!

היום היה היום הראשון של האדבנטסקלנדר – מנהג חביב בו מקבלים לוח שנה שסופר 24 ימים לקריסמס. זה יכול להיות לוח קנוי עם ממתקים או צעצועים ויכול להיות משהו מושקע בעבודת יד. אמא של החבר הקודם שלי הייתה אלופה ביצירה של כאלו לוחות וכל שנה התעלתה על הלוח הקודם. בשנה שעברה הכנתי ללנון אחד מושקע עם חיות של שלייס (חברה גרמנית ידועה שמייצרת חיות פלסטיק יפות), בובות אצבע, וסט של מסיבת תה.

imag9307imag9320

השנה החלטנו לקנות – יש לה אחד של פיות של פליימוביל (כי הפיראטים היו עם נשק ולא רציתי!) ואחד של ספרי פיקסי קטנים שהיא תפתח כל ערב עם מארק. על הבוקר היא פתחה את הדלת הראשונה והייתה שם פייה – האושר הרקיע שחקים! זה היה פשוט מתוק לצפייה 🙂

iaaaamag9982

ואצלב לא מבין היכן האדבנטסקלנדר שלו.

פתחתי תת קבוצה בקבוצה הגדולה של אמהות דוברות אנגלית בהמבורג – של אמהות בינלאומיות בשכונה שלנו – ברמבק. כשלושים נשים הצטרפו והתחלנו מפגש שבועי בקפה השכונתי – וככה פעם בשבוע מרגיש לנו כמו האו"ם עם אמהות, ותינוקות, וילדים קטנים, וכמה הריוניות. הפתיע אותי לגלות שרוב הנשים צמחוניות, אני מחשבת את צעדיי לקראת חפירות טבעוניות.. אני סתם אומרת, אני לא יודעת לחפור בנושא כי אני יותר מידי מעורבת רגשית בנושא וכשזה מגיע לדיונים אני נוטה לאבד את זה ולהפוך לאיזו קריזי וויגן:

fb_img_1480614794826

לפני כשבועיים קנינו ללנון מיטת ילדים קטנה (מאחת האמהות בקבוצת הפייסבוק), המיטה במצב מצויין והייתה במחיר מצחיק ביותר אז החלטנו לנסות. קצת חששתי מטיולים של לנון באמצע הלילה אבל הופתעתי לגמרי ולטובה – היא ישנה בה כמו ילדה גדולה ועצמאית מהרגע הראשון. היא אפילו לא יוצאת מהחדר שלה כשהיא מתעוררת אלא קוראת לנו בקולי קולות" "אבאאאאאאאאאאא", "אמאאאאאאאאאאא". לפעמים היא פשוט משחקת עם מנורת הלילה שלה, עושה צלליות על הקיר. עם החלפת המיטה ארגנו לה מחדש את החדר – הוצאנו את האוהל של איקאה (חמוד חמוד אבל תופס מקום ואבק), וגם את שידת ההחתלה שעברה לחדר שלנו כי ברור לנו שנצטרך אותה שם יותר… קנינו כוננית רק לספרים ושמנו מדבקות קיר חדשות של האיי בי סי שהיא כל כך אוהבת – במיוחד כי האותיות מיוצגות על ידי בעלי חיים. את המדבקות הזמנו מאמזון ארה"ב – הן מקסימות ובאיכות מעולה.

imag0007

imag0015

בקבוצה של לנון בגן עשו לוח שנה של ימי הולדת וביקשו שנביא תמונה של הילדים. הבאתי, כך מסתבר, את התמונה המושלמת (וכמובן שהקרדיט הולך לגננת הכשרונית!)img_20161124_160533

ולסיום, חיוך:

img_20161128_165938

אני מניחה שיקח לי קצת זמן עם הפוסט הבא, אבל אין לדעת! 🙂 אז עד לפעם הבאה, להתראות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s