56. עולם אחר

IMG_20160614_110020

אין שום קשר בין התמונה לפוסט – יצאו לי חמוצים מהסרטים ורציתי לשתף 🙂 

שואלים אותי לעיתים קרובות איך זה הריון שני – אני מניחה שכל מי שעברה יותר מהריון אחד יכולה לכתוב פוסט בנושא ולעולם לא נמצא שני פוסטים דומים. כמו פופקורן.

                                                                                                                                         ההתחלה:

טיפולי פוריות הם סיפור אחרי לגמריי אחרי שכבר עשית את זה פעמיים ואף הצלחת. העובדה שלנון כבר כאן הורידה את מדד הסטרט, הפאניקה, הדכאון, וההיסטריה מ 10000000000% לבערך 5%.

כל מה שיקרה עכשיו הוא בונוס, מארק ואני חשבנו לעצמנו. כל מה שיבוא עכשיו יהיה מתנה עצומה. הרצון בילד נוסף  כאשר יש כבר ילד אחד הוא עולם אחר מהרצון בילד כאשר אין ילדים. אני מנסה למצוא מטאפורה שתבאר את העיניין קצת יותר ויכולה לחשוב רק על משהו שדומה ללגשת למבחן עצום: מבחן נוראי, מלחיץ, מפחיד ברמות – מבחן שיקבע איך יראו החיים שלכם אחריו, מבחן שהחיים שלכם מתחלקים ללפני ואחריו. המבחן. טיפולי פוריות כאשר אין ילדים הם המבחן הזה. המבחן שבגללו לא ישנים לילות על גבי לילות, המבחן שגורם לכם לדופק מואץ, המבחן שכשאר אחרים מספרים עליו אתם רוצים להתחפר באדמה. המבחן הזה שכמעט כולם עברו ורק אתם עדין לא.

טיפולי פוריות כשיש כבר ילדה מדהימה בבית הם אתם אחרי שכבר לקחתם את המבחן הזה ועברתם בהצטיינות יתרה ועכשיו מרצונכם אתם רוצים לקחת את המבחן שוב. לראות אולי תצליחו שוב. אתם כבר יודעים את החומר היטב מכל כיוון אפשרי,  אתם לא מפחדים משום דבר, כבר הייתם שם, אין שום דבר חדש שיכול לערער אתכם, מה גם שההצלחה הקודמת מחזקת אתכם, מראה לכם שאתם יכולים לעשות את זה. והכי גרוע? אולי לא תעברו,האופציה הזו תמיד קיימת, אבל זה לא משנה, כי בבית יש לכם את הציון המדהים מהמבחן הקודם.

אז ניגשנו בשלווה יחסית למשימה. בדיקות אינספור, הזרקות כל ערב, שאיבת ביציות בהרדמה מלאה – מכירה כבר את הרופא המרדים (שמשום מה בחר לספר לי כמה הוא אוהב את אסף אבידן!). התאוששות, ספירת ביציות, כמה הופרו, כמה התפתחו, מחזירים שני עוברים – מחכים ארבעה שבועות.

כבר אחרי שבוע יכולתי לומר למארק – זהו. זה קרה. הבחילות ההן חזרו. בחילות שאת יכולה להכיר רק אם כבר עברת אותן. התעוררתי באמצע הלילה כמה פעמים בגללן. וכמו בפעם הקודמת, למרות ההרגשה הלא נעימה, שמחתי. הבחילות האלו מעידות על משהו.

בדיקות:

מכיוון שאנחנו לא גרים בארץ אז הסטרס הרגיל של בדיקות הריון בארץ לא חל עלינו – לא בהריון הראשון ולא עכשיו. אני אפילו לא יודעת את השמות של רוב הבדיקות שחברות מהארץ מדברות עליהן. עשינו שקיפות עורפית –  שידענו מראש שתהיה נוראית (עקב טיפולי ההפרייה – בדיוק כמו בהריון הקודם), וידעתי בוודאות שאני לא רוצה לעשות מי שפיר שוב. זו הבדיקה הכי נוראית שעברתי והיה לי מאוד קשה איתה, עם הסיכון, ועם הציפייה.

רופא הפוריות אמר לי באופן חד וחלק לא לעשות את הבדיקה הזו, אמר לי שגם אם מומחים עושים אותה תמיד קיים סיכוי להפיל תינוק בריא. הוא המליץ על בדיקת הדם החדשה יחסית – יש לה כמה שמות – שבודקת בנוסף לתסמונת דאון עוד מספר תסמונות והפרעות כרומוזומיות. במידה ויעלה חשש אחרי הבדיקה הזו אז יש סיבה לדבר על מי שפיר.גם רופא הנשים שעשה את מי השפיר בפעם הקודמת הודיע לי שהיום כבר לא עושים מי שפיר כמעט בכלל – גם הוא המליץ על בדיקת הדם החדישה הזו (שלמעשה בודקת את דם האם אליו משתחררים קטעי די אנ איי מהעובר), ואמר שהוא ממש מקווה שבעוד שנים ספורות הבדיקה הזו תהיה חלק מהבדיקות שמכסה הביטוח.

בדיקת דם פשוטה. קדמה היא דבר נהדר.

תוך שבוע הודיעו לנו שהבדיקה חזרה תקינה ושהכל בסדר – וגם שאלו אם נרצה לדעת את מין העובר.כמובן,  איזה אושר, אבל מה אני עושה עם כמויות הבגדים שיש לי לבנות???

תופעות לוואי:

הריון בו יש ילדה אקטיבית שמתרוצצת בבית לא יכול במהותו להיות כמו הריון בו הדבר הכי אקטיבי בבית הוא חתול שישן 17 שעות ביום. אז גם אם אני עייפה, עם בחילות, עם כאבי גב, עם רעב בלתי נשלט, עם רגישות יתר הורמונלית (בכיתי שעות אחרי שהרגו את הגורילה בגן חיות באוהיו) – זה לא משנה כלום.

עייפות בהריון לא דומה לשום עייפות אחרת. עייפות אחרת היא עייפות שחולפת לה אם יושבים קצת ונחים, אם ישנים שעה קלה, אם נמרחים על הספה עם הרגלים למעלה, אם יושבים ולא עושים כלום. עייפות של הריון היא כמו סוללה שהוטענה כל הלילה אבל בכל זאת יש בה רק 50% בבוקר. ובמהלך היום היא מתרוקנת דיי מהר, וזה לא משנה מה תעשו, כמה תנסו להטעין – היא תתרוקן ותתרוקן עד שהיא תרדם מול הטלוויזיה כבר בשמונה וחצי בערב. אני, לא הסוללה… והרי יש כל כך הרבה לעשות!

צריך לקום מהמיטה, להכין את לנון לגן, לקחת אותה לגן, להכין אוכל, לעשות קניות, לבלות עם לנון בגן שעשועים, ללכת לפליידייטס, לארח פליידיטס, להעביר סדנאות בישול, לנקות, להדריך קבוצות תיירים בעיר, לראות את העונה החדשה של משחקי הכס בשלושה לילות, וגם את העונה החדשה של כתום זה השחור החדש, צריך להתכונן למסיבת יום ההולדת הקרבה, לפגוש חברים, לארח חברים…  זה נחמד שכל מה שאני רוצה זה לאכול ולישון – או לאכול, ורצוי במיטה – אין לי את האופציה הזו. ואולי זה שאין לי את האופציה הזו זה דווקא דבר טוב, כי בעצם אין לי זמן להתבוסס בכל מיני תופעות לוואי!

הכנות:

בואו נאמר שהתמונה הבאה מייצגת היטב את ההבדלים בין הילד הראשון לילד השני:

enhanced-29587-1431647556-8

עד הפעם הבאה, להתראות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s