45. מוניקה

12534219_950116995072273_1645293519_n

זהו רגע הזן היומי שלי – אחרי שלקחתי את לנון לגן, לפני ארוחת הבוקר שלי. עכשיו אפשר להתחיל את היום.

הרבה אנשים שמכירים אותי היטב אמרו לי שאחרי הלידה אצטרך לשחרר קצת. שלא תהיינה לי ברירות, שלא אוכל להמשיך לשמור על הדירה שלנו נקייה ומסודרת כמו שאני אוהבת ורגילה. אמרו לי שאם לא אלמד לחפף קצת, אשתגע.

אובססיית הניקון שלי התחילה מאוחר יחסית. יש קו ישיר בינה לבין אמא שלי שמאוד מאוד מאוד אוהבת בית נקי ומסודר. ימי חמישי אצלנו הם ימי ניקיון. אסור היה לנשום. ובטח שלא לאכול בסלון אחר כך. או בכלל להכנס למטבח. ותעיזו להביא חול מהים. כשעוד גרתי בבית הייתי מבולגנת ולא ממש עזרתי בניקיונות. הבדיחה מספרת שביקשו מאחותי לשים כלים במדיח והיא שאלה "מה, יש לנו מדיח?". כן, היינו שתי בטלניות מפונקות שהניקיון ממש לא בראש מעיניהן.

ואז עברתי לתל אביב, ללמוד באוניברסיטה, וגרתי בדירה עם שתי שותפות שידועות בשם השותפות הכי ג'יפות שברא היקום. זוועת עולם – משהו שלא ידעתי שקיים בכלל! במשך שנה שתי הנ"ל לא ניקו כלל וכלל, ניחא החדרים שלהן שלא ממש נכנסתי אליהם, אבל המטבח, מקלחת, סלון –  ואני, שרק עברתי לגור לבד לראשונה בחיי, שהייתי רגילה להכל נקי ומסודר, נכנסתי לנעליים (נו טוב, כפכפים, בכל זאת אילתיות) של אמא שלי ומאז לא הפסקתי לנקות.

האם נקיינות (המצאתי את זה עכשיו!) היא גנטית? לא ברור, אחותי יצאה הכי סיני שבעולם מהבחינה הזו, אבל לא פעם ולא פעמים אני שומעת את עצמי אומרת משפטים שאמא שלי הייתה אומרת: "אל תעשה פרורים היום ניקיתי!" או "הבית על גלגלים" , או "מאיפה מגיע כל האבק הזה?!" (דאמיט המבורג, מאיפה?!).

מאז ימי תל אביב נשפכו המון חומרי ניקוי, וכן, אני לא מתביישת להודות שאני מאלו שמנקים. שאוהבים לנקות (במיוחד עם ברברה סטרייסנד ברקע), ולא, אני לא אבוא לנקות אצלכם, אני אוהבת לנקות את הבית שלי (למרות שכמה חברות יעידו שעשיתי להן אוברול על הדירה פעם או פעמיים). אני מאלו שנהנים לעשות סדר, ששונאים אבק, שערות של חתול, ושהכי חשוב להם זה שאפשר ללכת יחפים על הרצפה ולהרגיש כמה היא נקייה. מוניקה.

לדעתי לפחות שתי מערכות יחסים שלי הסתיימו, בין השאר, בשל אי התאמה ניקיונית. זה פאקטור מאוד מהותי ומרכזי עבורי, ולמדתי שאם לא אתעקש עליו, אבלה את חיי בניקיון גם אחר בן זוג שמבחינתו ניקיון הוא בגדר המלצה. אז לא תודה. המשכתי הלאה. יכול להיות שסיבת הפרידה הרשמית לא הייתה "הוא לא מספיק נקי עבורי" אבל עמוק בפנים ידעתי שלא אוכל לבלות חיים שלמים עם מישהו שניקיון וסדר הם לא בחשיבות גבוהה כמו אצלי.

בפעם הראשונה שהייתי אצל מארק בדירה, התכוננו לצאת. הוא התלבש, פתח את מגירת הגרביים שלו, ומייד ידעתי, יש למערכת היחסים החדשה הזו פוטנציאל לטווח רחוק מאוד. מסודרים לפי צבעים, מדוגמים בשורה, נחו להם כל זוגות הגרבים של מארק. לא טעיתי אגב, העובדה שהוא *כמעט* כמוני מהבחינה הזו מועילה מאוד למערכת היחסים – ליציבות, לשפיות.

IMG_20151107_135551

כבר למעלה מארבע שנים יש לנו את ואצלב החתול  – חתול ביתי על כל המשתמע מכך: נשירה נשירה, ונשירה. היום שלי לא יכול להתחיל בכלל אם לא אשאב. אומנם הדירה גדולה אבל כנקיינית עיצבתי אותה שיהיה קל לנקות אותה ולכן אני שואבת כל יום. בימים אני לא שואבת, תשומת הלב שלי לפרטים (שהיא מאוד מפותחת כמו אצל רוב הנקיינים) מתמקדת בעיקר במה לא שאבתי היום. אני רואה הכל. (מארק לדוגמא, לא רואה הכל, אבל הוא גבר שזה תירוץ).

מבחינתי אין מצב לשבת לעשות משהו – לכתוב, לקרוא, לשבת מול המחשב, לבשל – אם הבית לא נמצא בצורה אליה אני רגילה ואותה אני צריכה. יש ימים כמובן שבהם יש לי תעסוקה אחרת (חברים, ביקורים, סדנאות בישול, סיורים בעיר) ואז אני משחררת. זה בסדר גמור. אני אעשה את זה מחר.

מחר היא המילה שהכי שנואה על נקיינים. כי מחר טומנת בחובה הבטחה לעבודה כפולה, מחר יכול לעלות ביוקר!

ENTER LENNON

שמירת הריון לחודש, הריון לא קל אחר כך, בטן עצומה לקראת הסוף – ההריון היה למעשה תחילת התהליך בו למדתי לוותר. מארק דאג לדברים כמובן אבל זה לא היה כמו שאני הייתי דואגת להם ומכיוון שזו הייתה המציאות למדתי לקבל אותה. במידה מסויימת הכנתי את עצמי נפשית במשך כל ההריון לשינויים דרסטיים – עבדתי על עצמי כמעט יום ביומו. לא תשני בלילה ענבר (עבור לביאה כמוני שינה היא כמו חמצן), הבית לא יהיה נקי כמו שאת רגילה, הוא לא יהיה מסודר, לא יהיה לך זמן לבשל.

כך היה בדיוק.

בהתחלה לא ישנתי כמו בעבר, לא ניקיתי כמו פעם, לא היה מסודר, ואכלנו די הרבה זבל בחודשים הראשונים.

אבל גם בחודשים הראשונים הלא קלים ניסיתי כמו שיותר. והצלחתי. הכל יחסי אבל הבית היה מסודר ונקי ולאט לאט חזרתי למטבח.

כמו שלמדתי לוותר ולזרום כך גם למדתי שהצורך שלי בניקיון וסדר הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני ולוותר עליו לגמריי לא אפשרי. גם אם זה אומר שאני אלך לישון מאוחר יותר או לא אנוח לשנייה במהלך היום. הצעצועים יחזרו למקומם (לנון בתקופת ה"אני רוצה לשחק עם כל הצעצועים שלי בבת אחת ובכל רחבי הבית"), הכיור יהיה ריק מכלים, יהיה אוכל בערב, הבית יהיה שאוב, הרצפה במטבח תהיה נקייה.

באחד מהפליידייטס האינסופים שהשתלטו על חיי ישבתי עם האמא השנייה על השטיח בחדר של לנון ואמרתי לה שאני יכולה להוסיף את התואר רובצת שטיחים לרזומה שלי, כך אני מבלה חלק ניכר מהזמן שלי. צחקנו על זה ואז חשבתי שאני יכולה גם להוסיף "מנקה שאריות אוכל מהרצפה על ארבע".

כ ל     י ו ם.

 ************************************************

ספיקינג אוף פוד, הנה קצת תמונות אוכל של לנון מהזמן האחרון:

12816829_749186041884051_158821380_n12502054_802815266514460_2089672470_n12747586_158323164550237_443451495_n11809558_196648397362241_622845978_n

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “45. מוניקה

  1. אז אני לא ברמת בניקיון שלך אבל עם התינוק הצורך לשאוב כל יום נהיה הכרחי. אז יש לנו רומבה וזה ממש ממש עושה את העבודה.
    לא האמנתי בהתחלה שזה יעזור אבל הופתעתי מאד: יש רובוט, שכל יום, שואב את *כל* הבית- מהפרקט לשטיחים לרצפה.
    מהמם וחוסך זמן רב בדירה הגדולה שלנו!
    אבל! לא מתאים לשאריות אוכל ולכן כמובן מייד בסיום כ ארוחה גם אנחנו על ארבע אוספים שאריות אוכל דביקות שהשואב לא יסתדר איתן. עם פירורי לחם ביסקוויט וכו הוא מסתדר מצויין.
    מאד ממליצה לרכוש אחד ולחסוך את השאיבה היומית. לאחר תקופה אפילו לא צריך לרוקן אותו כל יום שכן יש פחות מה לשאוב מהרצפה שנשאבה אתמול…

    צלחות מהממות וצבעוניות! גם האוכל גם הצלחת. מאיפה רכשת כזו? והאם אלו אצבעות שניצל תירס?

    אהבתי

    • היי לילי ותודה רבה על התגובה! היו ועדין יש מחשבות על הרומבה. מה שכן, החתול מפחד פחד מוות מהשואב ונראה לי שהרומבה יגרום לו להתקף לב. מה גרם לך לשנות את דעתך בנוגע לרומבה? הוא גם יקר מאוד 😦
      הצלחות (זה סט של שלוש) מאמאזון, אני יכולה להעביר לינק אם תרצי.
      ואלו אצבעות ירק של Iglo, טבעוניות במקרה ומהוות פתרון מעולה לארוחת ערב זריזות.
      שמחה לשמוע ממך! 🌸🌸🌸

      אהבתי

      • אם כך אחפש אותן באמזון, נראה נוח 🙂 ואחפש את Iglu ב…REWE ? מרגיש שיש פה פחות אופציות לשניצלים צמחונים מאשר בארץ.
        מממ אז נכון שהרומבה החדש הוא יקר מאד, לכן קנינו את אחת הגרסאות הקודמות iRoomba 620 \650 \ 610 ….וזה היה באזור ה200-300 יורו במדיה מרקט. בהתחלה התינוק קצת פחד אבל עכשיו הם חברים טובים ואני שוקלת אפילו להלביש על הרומבה תחפושת של חתול 🙂
        נשמע הגיוני שהחתול מפחד – יש אופציה לשים אותו בחדר נפרד לזמן השאיבה? ולדעתי הרעש של הרומבה לא חזק כמו של שואב. אנחנו מפעילים אותו ויוצאים מהבית, חוזרים כשנקי 🙂
        ומה ששינה את דעתי היה שילוב של שני דברים: הייאוש מאינסוף הפירורים ותחושת ה"יש דברים על הפרקט ומרגישים את זה ברגליים היחפות" – יחד עם תחושת הלשאוב היום\מחר אין לנו כח…
        ודבר שני המלצה מחברים עם תינוק וחתול שהודיעו לנו שהרומבה כן עושה את העבודה – אז קיבלתי קצת אמון במכשיר.

        אהבתי

      • מופיע, קצת באיחור 🙂
        האיגלו אכן מ Rewe! אני מעדיפה לא להשתמש בתחליפים מעובדים במיוחד כשלנון עוד קטנה ותאכל כמעט כל מה שאתן לה… יהיו זמנים אחרים אני מניחה שבהם אשמח מאוד שיש לי אופציות כאלו!
        ראיתי וידאו של חתול בתחפושת כריש על רומבה. זה הורס! אני לא רוצה להתעסק עם החרדות של החתול כרגע, הוא עדין לא חסר לעצמו אחרי הלידה, נראה לי שהרומבה יערער אותו.
        יש דברים על הרצפה שמרגישים ברגליים יחפות זה הסיוט שלי 🙂 לכן השאיבה היומית. יש לנו שואב מצויין של מילה.
        תודה על האינפורמציה! את בברלין?

        אהבתי

    • אהה..אופסי חשבתי שזה אוטומטי.
      איתך לגבי התחליפים, השניצל זה בשבילי 🙂
      אולי אם יש מישהו שיש לו שווה להשאיל את הרומבה ולנסות – לראות איך החתול מגיב. אולי זה לא נורא…
      לא ברלין אלא היידלברג Heidelberg . עיר אוניברסיטאית קטנה (אך מהממת) דרומית לפרנקפורט 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s