9. כשלון

 

 IMG_20141013_165839

האחיות המקסימות במרפאה (אולי אכתוב עליהן בהרחבה יותר מאוחר) ביקשו ממני לא לעשותבדיקת הריון ביתית. תחכי לבדיקת הדם אצלנו הן ביקשו, זה יהיה וודאי, 100%, בדיקת הריון ביתית עלולה להטעות. אבל כמובן שלאחר עשרה ימים עשיתי בדיקה בבית. היא יצאה שלילית. וכמה ימים אחר כך עשיתי בדיקת דם במרפאה, בשבע וחצי בבוקר, ממהרת אחריה לבית הספר ללמד. הרופא אמר שיתקשר אליי בסביבות שלוש עם התוצאות ואני שהייתי אמורה להיות בדרך הבייתה באותו זמן חששתי לקבל את השיחה על האוטובוס ולכן חיכיתי בפארק ליד בית הספר. פארק קטן, על גדות אחת מהתעלות. ירד קצת גשם ואני זוכרת שישבתי שם על ספסל וחיכיתי, ישבתי והבטתי בטלפון הסלולרי, וחיכיתי, ואז התחלתי ללכת על גדות התעלה הלוך ושוב בעודי שרה לעצמי את אחד משירי הביטלס האהובים עליי, הולכת הלוך ושוב הלוך ושוב, ופתאום ראיתי מוצץ על האדמה. זה בטח סימן אמרתי לעצמי.

ואז אחרי חצי שעה הוא התקשר, צר לי הוא אמר, זה לא הצליח. חכי לקבל מחזור וקבעי תור נתחיל את הכל מחדש.

ואז הבנתי לראשונה מהי אכזבה. למרות שהדחקתי את ההתרגשות והציפיה והמחשבות והחלומות – רציתי שזה יעבוד, רציתי שנצליח ובנוסף היה בתוכי חלק קטן, חלקיק, שממנו ניסיתי להתעלם כל הזמן, חלקיק שאמר שוב ושוב "לא רצית ילדים? לא יהיו לך ילדים". וכשהרופא הודיע לי שלא הצלחנו החלקיק הזה היה קולני ביותר: את לא ממש מופתעת נכון?

וככה קמתי יום למחרת בשש בבוקר, אחרי לילה של בכי, והתכוננתי לצאת לבית הספר ללמד, יודעת שאני צריכה ללבוש מסכה של הכל בסדר, יודעת שאין הרבה מה לעשות, ממשיכים הלאה. ואכן החיים המשיכו, לימדתי בבית הספר היסודי בבוקר, בערבים לימדתי עברית במתנ"ס של המבורג, פגשתי חברים, דיברתי עם המשפחה, חיפשנו דירה, המשכתי לבשל בטירוף, תיכננתי את טיול יום הולדת 60 של אימי וחיכיתי לתחילת התהליך השני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s